אופטימיזציה לאתרים
אופטימיזצית לאתרים או במונח הלועזי on-site optimization מתייחס לכל הפרמטרים והסיגנלים שיכולים לקבוע דירוג של כל דף באתר במנוע החיפוש. אופטימיזציה למנועי חיפוש הינה שילוב של שלושה נושאים ראשיים: אופטימיזצית תוכן on-page seo, אופטימיזציה טכנית Technical seo, ובניית פרופיל קישורים off-site seo כלומר שיפור איכות ומבנה התוכן, מהירות, היררכיה, קוד ועוד. הצ'ק ליסט מחכה לכם בסוף המאמר ותוכלו לנווט אליו במהירות דרך תוכן העניינים.
תוכן עניינים
מדוע חשוב לבצע אופטימיזציה לאתרים?
כיום לא מספיק לשלב את הביטויים שמעוניינים לקדם בדף או לבנות פרופיל קישורים בכדי להניח שזה יספיק לקידום האתר. ככל שמנוע החיפוש מתפתח טכנולוגית והופך למתוחכם, הרובוט (בארץ לרוב googlebot) מצליח לקרוא באופן טוב יותר את התוכן באתר כך נדרשת מיומנות וחשיבה בבניית התוכן, תוך התחשבות בפרמטרים בסיסיים או מורכבים כמו תגית טייטל, תגית תיאור, כותרות המשנה, מבנה ואופי התוכן בעמוד, סכמות, אופטימיזציה לתמונות ועוד.
מטרת אופטימיזציה למנועי חיפוש היא לעזור למנוע החיפוש להבין באופן הטוב ביותר את התוכן (והביטויים לקידום) באתר כולו ובדפים חשובים על מנת לשפר נראות בדף התוצאות ותנועה לאתר תוך הגשת תוכן רלוונטי לשאילתה של הגולש.
מתי מבצעים אופטימיזצית לאתרים?
אפשר לומר שתהליך האופטימיזציה פועל ממאקרו למיקרו, לצורך הדוגמא מבנה האתר (היררכיה עליה נפרט בהמשך) לאופטימיזציה לקטגוריות ועד למיקרו עבור כל דף בודד (מה שמכונה אופטימיזצית תוכן – onpage seo).
אפשר לחלק לשלושה שלבים עיקרים את תהליך האופטימיזציה לאתר:
השלב הראשון
באתר קיים נרצה לאסוף כמה שיותר מידע (באמצעות תוכנות סריקה ודירוגים) בדבר מצבו של האתר כדי שנוכל להתייחס לכל הליקויים. באתר בשלבי בנייה מומלץ לקבל ליווי seo או לכל הפחות ליישם את המדריך ככל שניתן.
מבחינת תוכן וביטויים נוכל ליישם לאחר מחקר מילים ומחקר המתחרים. רק אחרי סיום מחקר מילות מפתח, יתחיל תהליך מחקר מתחרים עבור כל ביטוי אותו מעוניינים לקדם. כאשר יש את נתוני מחקר המתחרים עבור כל ביטוי, ניתן להתחיל לבצע אופטימיזציה לדפים שנבחרו לקדם את הביטויים. במידה ולאחר מחקר המתחרים נגלה שאין דף שעונה על כוונת הגולש באתר נצטרך להקים דף ייעודי.
לאחר שסיימנו את תהליך האופטימיזציה לעמוד מסוים סביר להניח שבהתחלה נהיה רחוקים מהעמוד הראשון. אך בשילוב של בניית פרופיל קישורים, אופטימיזצית מבנה שאפשר לומר משולבת בעבודת אופטימיזצית on-page seo נתחיל לראות התקדמות.
השלב השני
הוא חלק מהפעילות השוטפת ובהנחה והתקדמנו לעבר העמוד הראשון או שאנו כבר בעמוד בראשון, נרצה לראות ולבחון כיצד מתקבל הדף בתוצאות החיפוש. כאן נבצע בדיקות שבוחנות את אחוז הקלקלה ושיפור מיקומים בדף התוצאות. השלב השני הוא שלב מתמשך מכיוון שגוגל מעדכן את האלגוריתם שלו כל הזמן ומנגד יש מתחרים שגם משקיעים בקידום אורגני עבור האתר שלהם.
השלב השלישי
הוא ברמת האתר, חשוב להדגיש שלא מספיק לבצע אופטימיזציה רק לדפים שבחרנו לקדם. אלא לכל הדפים באתר. הרי לא הגיוני שכל מה שמסביב לביטויים עליהם עובדים, יהיה ירוד או לא איכותי. לכן יש לבצע גם לעמודים שלא מקדמים, אופטימיזציה בסיסית לכל הפחות.
כיצד מבצעים אופטימיזציה לאתר עבור מנועי חיפוש?
בחלק הראשון נתייחס לאופטימיזצית תוכן (on-page seo), אולם יש נושאים ששזורים זה בזה בין תוכן לטכני ולכן סעיף מסוים יכול להיכנס תחת תוכן וטכני יחד (טכני מרמז לנו שלעיתים נזדקק לשירותיו של מתכנת, אך ישנם נושאים בהם אפשר לטפל גם לבד).
תגית טייטל (כותרת דף/ Title Tag)
זוהי התגית שמופיעה בדף התוצאות והיא למעשה הכותרת הראשית של העמוד, היא לא מופיעה בעמוד אלא בדף התוצאות ובחלק של הhead בקוד html של הדף. כפי שכבר הבנו הביטוי שאנו מקדמים צריך להופיע בתגית טייטל ורצוי בהתחלה כלל שניתן. בנושא של כתיבת טייטל אני מציעה לקרוא את המאמר "הכל על תגית מטא טייטל" שם תקבלו הנחיות לכתיבת טייטל שתמשוך גולשים לאתר.
למעשה על פי "מדריך למנוע החיפוש מטעם גוגל" תגית טייטל בה מופיע הביטוי שהגולש חיפש, בשילוב תגית תיאור ותגית H1 עדיין משחקים תפקיד בהבנה של גוגל.
במחקר נעשה על ידי backlinko שבחן למעלה מ 11 מיליון חיפושים נמצאה קורלציה גבוהה בין הביטוי בשאילתה לבין הופעת הביטוי בתגית טייטל להופעה בעמוד הראשון.
בתמונה: דוגמא לנראות תגית טייטל
תגית תיאור (Description Tag)
תגית תיאור מופיעה במנוע החיפוש מתחת לתגית הטייטל בדף התוצאות, תפקידה לסייע במתן הסבר על תוכן הדף, היא יכולה לסייע בעידוד גולשים ללחיצה ובסיגנל על הביטוי. בתגית תיאור נוסיף את הביטוי המקודם בכדי לסייע לגוגל להציג את התגית אותה כתבתו ולהדגיש בבולד את הביטוי המקודם. חלק מתהליך אופטימיזציה הוא לבדוק האם גוגל מציג את תגית התיאור שאנחנו כתבנו או שהוא בוחר להציג תגית שמורכבת מהתוכן בדף.
בתמונה: דוגמא לנראות תגית תיאור
כותרות בדף
הכותרות בדף למעשה מסייעות בארגון התוכן בעמוד ומסייעות לגוגל להבין את מבנה הדף וכמובן מהותו.
כותרת 1H
היא כותרת ראשית בדף, רצוי שתהיה אחת ממנה והיא צריכה להיות בחלק העליון של הדף ולפני כותרות המשנה. היא אמורה לתמוך בתגית הטייטל ולהציג את הנושא המרכזי בדף. כיום מרבית מערכות מייצרות אוטומטית את התגית עם כתיבת נושא הדף, אך כדאי אכן לוודא שיש תגית 1H שכוללת את הביטוי או ורסיה קרובה שלו.
תגית 1H מוצגת באופן ויזואלי בדף ובכדי לוודא איזו תגית 1H מוצגת אצלכם, יש ללחוץ קליק ימני על הדף > הצגת מקור הדף ולבצע חיפוש
(ב ctrl f) של התגית <h1
כותרות משנה – תגיות 6H-2H
הכותרות הבאות בדף הם כותרות המשנה תגיות 6H-2H, תפקידן לסייע בסידור התוכן בעמוד. רצוי שבכותרות המשנה נשלב לפחות פעם אחת את הביטוי שמקדמים וביתר הפעמים וריאציות של הביטוי.
פסקת תוכן ראשונה בעמוד
מכיוון שגוגל מגיע לסרוק כל עמוד מהחלק העליון, חשוב לנו שהוא יסרוק את הביטוי שאנו מקדמים בדף די בהתחלה, לכן בפסקת התוכן הראשונה בעמוד אנו נשלב את הביטוי ב 100-150 מילים ראשונות.
התוכן העיקרי יהיה above the fold
הביטוי שאול מתקופת העיתונים, כאשר מקפלים נייר עיתון בחלק העליון נמצאות הכותרות הגדולות והחשובות כך ניישם גם באתר. לחלק זה יש השפעה גם על שיעור הנטישה מעמוד מסוים (bounce rate) אם ניכנס לראש של הגולש, התוכן הראשוני המוצג לו חייב לעמוד בהבטחה של תגית הטייטל שענתה במדויק לכוונתו.
תדירות הופעת הביטוי בדף
בעבר היה נהוג לשתול את הביטוי אין ספור פעמים כמנהג "כל המרבה הרי זה משובח" אך כיום המשחק שונה לגמרי, מקדמי אתרים מקצועיים דוגלים בכתיבה טבעית ולכן אנו נשלב את הביטוי בהתחלה, באמצע ובסוף באופן טבעי על מנת שגוגל יבין את הנושא המרכזי בדף. התוכן צריך להיות כתוב היטב ובמיוחד לגולש (לא רק לגוגל). ההתאמה לגוגל תעשה באופן אינטליגנטי והגיוני על ידי הוספת ביטויים תומכים מעולם התוכן של הנושא, שאלות שאנשים שאלו, או מילים נרדפות לביטוי המקודם.
תוכן העמוד
על מנת להישאר במשחק אנו חייבים להגיש תוכן איכותי ומועיל לגולשים שלנו. שילוב של תוכן איכותי וייחודי שעובר התאמה למנוע החיפוש בהחלט יכולים לתת בוסט רציני לקידום בדירוג.
- תוכן ייחודי
זה אמנם מעט אתגר להציג תוכן שלא קיים, אלא אם מדובר במשהו חדש לגמרי. אך למעשה כמעט כל תוכן אפשר להציג באופן ייחודי בין אם באופן התצוגה או המבנה. כמו כן התוכן יכול כתוב בזווית חדשה, טיפים יחודיים, תוכן מורחב ומעמיק בנושא מסוים או חווית משתמש ועיצוב מיוחדים.
באתרי מסחר למשל זו יכולה להיות קטגוריה עשירה במוצרים כאשר כל עמוד מוצר מכיל מחיר עדכני, תיאור מוצר ייחודי, מגוון תמונות, ביקורות, אפשרויות סינון, סרטון וכן הלאה.
בעולמות התוכן – הגשת תוכן בעל ערך אמיתי כמו מדריך מקיף וישים, מחקר או השוואה בין נושאים למשל. כמו כן שימוש בתמונות מקוריות, סרטוני וידאו, כלי עבודה שימושיים ודוגמאות יכולים למנף דפים בדירוג התוצאות.
בנוסף חשוב שהתוכן שלנו יהיה עדכני ורלוונטי. לכן מעת לעת רצוי לעדכן מאמרים (במידת האפשר) או להוסיף פסקאות תוכן שיחברו לעדכניות השנה.
באופן כללי השקיעו בתוכן המוגש באתר ואם אין לכם את האפשרות לייצר את התוכן בעצמכם תוכלו להיעזר באנשי קופירייטינג שיעשו זאת בשביליכם.
- שימוש בתוכן ויזואלי עשיר
כל תוכן שעשוי להעניק תועלת לגולש ולכוון למגוון רחב של גולשים ויכול להשתלב בדף יכול להעשיר ולתרום למאמצי הקידום. רצוי שהתכנים יהיו מקוריים שלכם אך ניתן גם להיעזר בתכנים קיימים (במסגרת מה שמותר כמובן) כמו הוספת סרטוני הדרכה, מצגות, אינפוגרפיקות, מחשבונים, טבלאות השוואה, ביקורות על מוצר. הפעולה הזו תומכת ברצון לקלוע לטעמם של הגולשים מסוגים שונים. כיוון שחלקם פחות מעדיפים לקרוא טקסטים ארוכים ואינפוגרפיקה או סרטון יענו להם על הצורך.
כפתורי שיתוף
כפתורי שיתוף לרשתות חברתיות הינם כלי מעולה להפצת התוכן שלנו מחוץ לאתר. לכן חשוב לשלבם בתוכן הדף ותדאגו שיש לכם את כפתורי השיתוף הנכונים לקהל היעד שלכם.
מדד E-E-A-T
לגוגל מאוד חשוב להציג תוכן אמין ומדויק לגבי השאילתות שעולות. לכן חלק ממדדי הקידום הינו מדד E-A-T אשר כולל בתוכו שלושה פרמטרים:
מומחיות (Expertise)
מי עומד מאחורי התוכן העיקרי באתר, האם לעו"ד יש רישיון? כותב המאמר באתר הוא רופא? פרופסור? וכן הלאה. לצורך העניין נוכל להציג תעודות רלוונטיות ופנים אמתיות מאחורי המאמר. ככל שנחזק שהתוכן נכתב על ידי איש מקצוע מוסמך זה יתרום לחיזוק המדד.
ניסיון (Experience)
האם לכותב יש ניסיון מהיכרות אישית ו/או ניסיון חיים עם הנושא עליו מדובר.לדוגמה – האם חוות דעת מסויימת על מוצר ניתנה לאחר רכישה ושימוש במוצר? האם הכותב אכן בחיי היום יום שלו מקדם אתרים?
סמכות (Authority)
סמכותיות נבנית עם הזמן והיא מושפעת גם ממומחיות, ככל שאחרים ברשת יראו באתר שלנו מקור מידע מקצועי וסמכותי אנו נקבל קישורים טבעיים שיפנו אלינו כמקור מידע.
אמינות (Trustworthiness)
כל אמצעי שיציג שקיפות ואמינות לגולש, החל מאתר מאובטח ועד שירות לקוחות. לדוגמא חשוב להציג את הכותב ומי בעצם עומד מאחורי המאמר (כמו בדוגמא הנ"ל האם הוא רופא, עורך דין, בעל מקצוע, בעל האתר וכו'), פרטים ליצירת קשר, דף אודות ושירות לקוחות, חוות דעת ודירוגים של גולשים ובאתרי מסחר נגיש גם מדיניות ביטולים/משלוחים, תקנון וכן הלאה.
תוכן לקטעים מוצגים במנוע החיפוש – תוצאה אפס (zero clicks)
בהמשך ארחיב על שימוש בסכמות שעשויות להניב תצוגה עשירה יותר בדף התוצאות, אך כתיבת תוכן שגוגל מעריך שתסייע לגולש למצוא מענה מהיר על השאילתה שלו, יקבל במה מיוחדת בראש התוצאות ולפני המודעות הממומנות. יש נטייה לחשוב שתצוגת קטעים מובלטים (Featured Snippets) כזו פוגעת באחוז ההקלקה כיוון שהיא מעניקה לגולש מענה מיידי בדף התוצאות, אך במקרים רבים קורה בדיוק ההיפך. תוצאות אפס יכולות להופיע כמענה לשאלה, בקשת מתכון, מדריך וכן הלאה ואלו מסקרנים את הגולש לקרוא עוד בנושא.
בתמונה: דוגמא לתוצאה אפס בדף התוצאות לביטוי "כרובית בתנור"
שיפור אחוז ההקלה (ctr)
אחוז ההקלה מודד כמה גולשים לחצו על הדף שלכם ביחס לחשיפות, אין ספק ששיעור ctr גבוה בהחלט מהווה מדד סיגנלי חזק לגוגל מצד אחד ומצד שני הוא מעלה את הכניסות לאתר.
שינויים בכותרת הטייטל ובתגית התיאור יכולים לחולל שינוי בסדר התוצאות המוגשות הדך התוצאות. כאשר מזהים מי קהל היעד שלנו ומה הוא מחפש להשיג באמצעות השאילתה שלו אנו יכולים לכוון את התגיות באופן שיגרמו לו ללחוץ.
מחקרים מראים שכותרות המתחילות בשאלה יש מקבלות ctr גבוה יותר בכותרות ללא, לכן אם הוספת שאלה מתאימה לתוכן שלנו בהחלט כדי לבצע ניסוי ולבחון שינוי במדד.
עוד בתחום המילים, שימוש במילים כמו "מדריך מלא", X טיפים, עדכני ל 2021, מבצע או הנחה עדיין עובדים (גם אם מעט מאוסים).
מתחת לתגית הטייטל יש לנו את תגית התיאור ולמרות שנראה שעם הזמן היא מעט מאבדת מכוחה, עדיין יש לה השפעה על הנעה לפעולה וקדימון לתוכן הדף.
ישנם כלים כמו screaming frog אשר סורקים אתרים ודרכם ניתן לחלץ עמודים ללא תגיות תיאור או תגיות טייטל משוכפלות או קצרות.
אפשרות נוספת לבדוק מה ctr של כל עמוד היא דרך גוגל סרץ' קונסול, דרך אזור ביצועים תוכלו לערוך השוואה בין תקופות ולבחון אם ישנה ירידה באחוז ההקלקה ולבחון אם ישנם רכיבים נוספים שאפשר להוסיף ולשפר בדף.
בתמונה: מתוך גוגל סרץ' קונסול אזור ביצועים, אחוז הקלקה
תוכן משוכפל ותוכן דומה
חשוב מאוד שנקפיד לא להעתיק תוכן מאתרים אחרים או לייצר עמודים עם תוכן זהה באתר שלנו. שכפול תוכן מאתרים אחרים יכול לפגוע בכל מאמצי הקידום ויצירת תוכן זהה שחוזר על עצמו באתר גם היא יכולה לעודד "קניבליזציה" של ביטויים (ביטויים דומים בעלי כוונת גולש זהה שמתחרים זה בזה)
כאן יש לומר לשכל עמוד באתר יש להגדיר תגית קנונית (canonical tag) אשר תפקידה להגדיר לגוגל מהי הכתובת המועדפת במקרה שיש דפים בעלי תוכן דומה, לדוגמא אתרי סחר עם סדרת עמודי מוצר זהים שהשוני היחידי הוא צבע למשל. למרות שגוגל לא תמיד מתייחס לתגית חשוב להגדיר אותה.
כוונת גולש מדויקת
חלק נכבד ממחקר המתחרים נועד כדי להבין מה גולשים מצפים לקבל בעת הקלדת שאילתה מסוימת. לדוגמא על מנת לקדם ביטוי כמו "נעלי עקב שחורות" לא ניצור עמוד מאמר אלא עמוד למכירת נעלי עקב (ואם יש לנו מגוון של נעלים שחורות אפילו קלענו עוד יותר לצרכי הגולש) או לחילופין אם גולש מחפש "מחשבון הלוואות" גם כאן הוא לא מצפה לקרוא אלא להעזר במחשבון לצורך חישוב הלוואה.
ישנם 4 סוגים של כוונות גולש
- מידע – גולשים שמחפשים מידע בנושא מסוים
- ניווט – גולשים שמחפשים להגיע לאתר ספציפי
- מסחרי – הכנה לרכישה – גולשים המחפשים לרכוש מוצרים בעתיד ומבצעים סקר שוק
- רכישה – גולשים שמעוניינים לרכוש כעת
תוכן בדף שעונה על כוונת המשתמש יגרום למשתמש לשהות יותר זמן בדף ואולי גם לבצע את ההמרה הרצויה.
קישורים חיצוניים לאתרים אחרים
אם חושבים על פעולות טבעיות והתנהגות של אתרים אז ניתן לומר שהרשת בנויה מיחסים בין קישורים, אתרים מפנים קישורים לאתרים אחרים בנושאים רלוונטיים. כאשר מפנים לאתר חיצוני בנושא שקשור לאתר שלנו זה מסייע לגוגל להבין את הנושא בעמוד. כאן חשוב להדגיש שאם מפנים לאתרים אחרים חשוב להפנות לאתרים סמכותיים. לדוגמא אוניברסיטאות, ויקיפדיה, בנקים, גופים ממשלתיים או אתרי חזקים וסמכותיים בתחומנו.
אופטימיזציה לתמונות
לתמונות יש חשיבות ויזואלית רבה בהמחשת מוצרים, שירותים או מצבים המדגימים פעולה או מחשבה. תמיד רצוי להשתמש בתמונות מקוריות שמצולמות בצורה מקצועית. אך שימוש בתמונות רבות יכביד על "משקל" העמוד ויאט את הגלישה.
לכן חשוב לכווץ תמונות לפני שמעלים אותן לאתר. כיום ישנם תוספים שניתן להשתמש בהם שעושים את העבודה, אך אם לא משתמשים בתוסף רצוי לכווץ את התמונות לפני שמעלים.
גוגל מתקשה בקריאה והבנה של תמונות לכן ישנה תגית טקסט אלטרנטיבית (תגית ALT)
באמצעות תגית אלט נזין את תיאור התמונה תוך שימוש מושכל בביטויי המקודם. כמו כן רצוי לתת שם קובץ לתמונה באנגלית
אופטימיזציה טכנית (Technical optimization)
אופטימיזציה טכנית כוללת בתוכה פעולות שמטרתן לוודא שדפי האתר תקינים, ניתנים לסריקה ואינדוקס של מנוע החיפוש ביעילות, שהתוכן יהיה מובן ככל שניתן למנוע החיפוש לצורך שיפור הנראות והדירוגים בדף התוצאות.
האם העמודים מתאימים למובייל
- עם הגדילה של השימוש בנייד, ניתן לראות שהגלישה מהנייד עלתה משמעותית בהתאמה, לאתרים שמחוברים לגוגל אנליטיקס ניתן לראות את התפלגות הגלישה בין ניידים לדסקטופ. זאת הסיבה שגוגל העביר את הסריקה למובייל בוט (הרובוט שסורק) לכן חשוב שנוודא שכל עמודי האתר אכן מתאימים למובייל. הבדיקה הפשוטה ביותר היא בדיקה ידנית של האתר דרך גלישה במכשיר סלולרי.
- יש לבחון שגודל הטקסט קריא ולא קטן מדי, שהכפתורים לא צמודים אחד לשני, שכל תוכן הדף גלוי ושלא נדרשת גלילה לצדדים על מנת לראות את התוכן.
- כמו כן גוגל מציע כלי לבדיקת התאמה לנייד שבסיום כל דף שנבדק מתקבל ציון "מתאים לשימוש" או "לא מתאים לשימוש" במידה והתקבלה תוצאה "לא מתאים" בשלב זה לא ניתן להפיק מה לא תקין, לכן בדיקה ידנית יכולה לספק תובנות.
בתמונה: בדיקת התאמה לנייד בכלי גוגל, העמוד מתאים לשימוש במובייל
חווית משתמש
מבחינת גוגל חווית משתמש היא האינטראקציה שיש לגולש עם דפי האתר בכמה מדדים
- מהירות טעינה של דפי האתר
מחקרים מראים שגולשים נוטים לעזוב אם עמוד לא עולה מתחת לזמן של עד 2.5 שניות. לכן חשוב לדאוג לאחסן את האתר בחברת אחסון שקרובה למיקום הגולשי ומציגה זמני תגובה מהירים.
לבדיקת מהירות האתר ניתן להיעזר בכלי גוגל לבדיקת מהירות כאן. הכלי מנתח כל דף בפני עצמו ורושם הנחיות לטיפול. המטרה שדפי האתר ישיגו תוצאות ירוקות בבדיקה במובייל ובדסקטופ (לרוב חברת הבניה או המתכנת יבצעו בהתאם להנחיות של המקדם האתרים את הפעולות להשגת התוצאה הזו)
- כמה מהר עולה התוכן העיקרי באתר כפי שגוגל מבין אותו זה יכול להיות תמונה, סרטון או טקסט (בבדיקת גוגל סעיף (LCP- Largest Contentful Paint)
- יציבות ויזואלית – האם רכיבים זזים או קופצים בזמן הטעינה (בבדיקת גוגל סעיף CLS – Cumulative Layout Shift)
- אינטראקציה ראשונית עם הדף זה מדד שבוחן כמה זמן עבר מרגע שגולש לוחץ על קישור, או מקיש על כפתור ( FID – First Input Delay)
בתמונה: בדיקת מהירות לנייד בכלי גוגל, יש לי עוד קצת עבודה להגיע לירוק..
- מערכת לניהול זיכרון מטמון (cache)
תפקיד הקאש הוא לאחסן קבצים שיסעו לטעינה המהירה יותר של העמוד. ברגע שגולש נכנס לאתר פעם ראשונה הדפדפן אוגר את המידע על מנת ליעל באיסוף מחדש כל פעם.
באתרי וורדפרס ניתן להוריד תוספים חינמיים או בתשלום שינהלו את ה cache כמו breeze, W3 Total Cache, WP Super Cache או תוסף מעולה בתשלום כמו WP Rocket שעושה עוד דברים נפלאים בכל מה שקשור לזמני טעינה.
- פופ אפים
למרות שבעלי אתרים נוטים לחבב פופ אפים הגולשים מסתבר פחות. רצוי להימנע משימוש של פופ -אפ אם לא ערך רלוונטי. במידה וכן משתמשים בפופ אפ רצוי שלא יופעל מיד עם הכניסה לאתר וגולש נתון שביקר אצלנו באתר יותר מפעם אחת ביום לא יראה את הפופ אפ בשנית.
היררכית אתר
על מנת לקדם דפים לאתר אנו צריכים להצביע למנוע החיפוש מיהם הדפים החשובים באתר פעולה זו נתמכת על ידי בניית היררכיה באמצעות קישורים פנימיים בין דפי האתר. כאן נדרשת חשיבה לגבי חלוקה לקטגוריות ותתי קטגוריות בהתאם לגודל האתר ואילו דפים יושבים תחתיהם.
רצוי לבנות סקיצה ראשונית שממפה את האתר. לרוב זה יראה כמו עץ עם ענפים. שם למעשה נחליט מאילו דפים נכון להוציא קישורים, אילו דפים ישבו תחת דפים אחרים.
לקישורים בין הדפים באתר יש חשיבות גם בניווט ולערך שאנו מעניקים לגולש במידע שיכול לתרום לו לקבל תובנות או החלטות טובות יותר.
כלל אצבע חשוב בבניית היררכיה היא שהדפים שאנחנו מקדמים לא יהיו במרחק שעולה על רמה 3 מעמוד הבית (הלחיצות הנדרשות להגיע אל דף המיועד מדף הבית)
כתובת הדף (URL)
ישנם מקדמי אתרים שמעריכים פחות את כתובת העמוד כמשפיעה על קידום, אך אני רואה בזה עוד סיגנל שתומך בשאר הפעולות. מה גם שכתובת ה url מוצגת גם היא בדף התוצאות. לכן נשאף שכתובת ה url שלנו תהיה ידידותית (Friendly URLs).
כל מה שצריך לעשות הוא לבחור בכתובת קצרה והביטוי בתוכה.
בעברית זה מעט טריקי כיוון שכאשר שולחים לינק בעברית הוא מגיע ארוך ולא קריא ולכן אפשר לשקול שכתובות האתר יהיו באנגלית. אך לשם הנראות המנוע החיפוש והחיבור לשפה כתובת קצרה בעברית עם הביטוי גם יעשו עבודה.
שימוש בסכמות – (Structured data)
סכמות הן קטעי קוד מובנים ומקובלים על כל מנועי החיפוש ומטרתן ליצור קטע קוד שייסע למנוע החיפוש להבין טוב יותר את התוכן וסוג האתר.
הצורך של אפיון קוד כזה נוצר מכיוון שמי שסורק את הרשת הוא רובוט והרובוט להבדיל מאדם לעיתים לא יכול להבין את כוונת התוכן. שימוש בסכמות עשוי גם לשפר ולהעשיר את תצוגת התוצאה בדף התוצאות. עניין חשוב נוסף, הוא הגדלת שטח התוצאה בדף התוצאות ויש לזה חשיבות בנראות.
קיימים המוני סוגי סכמות החל מפירורי לחם (המציג באופן ויזואלי לגולש את היררכית הדף) סכמות עסק, פרסונה, מוצרים, מתכון, תמונה, סרטון, מאמר, שאלות תשובות, אירועים וכנסים ועוד ועוד. השימוש בסכמות בשנים האחרונות עלה באופן משמעותי וכיום הינו חלק בלתי נפרד פעולות האופטימיזציה.
בתמונה: סכמה מתכון שהוטמעה בעמוד ומציגה תוצאה עשירה
בתמונה: סכמה אירועים שהוטמעה בדף. מציגה את האירועים הקרובים. הביטוי שהוקלד היה "אירועים בתל אביב"
סריקה ואינדוקס
כל אתר חדש או קיים נסרק על גוגל, העמודים באתר נכנסים לאינדקס של גוגל. לכן חשוב לנו שרק העמודים שצריכים להיות באינדקס אכן יסרקו. למה זה חשוב? גוגל מעניק לכל אתר תקציב סריקה – תדירות ומספר הפעמים שגוגל מגיע לאתר וסורק חלקים ממנו. ניתן להבין שאם תקציב הסריקה שלנו יתבזבז על עמודים ריקים מתוכן, או עמודי שגיאה אנו לא מנצלים כהכלה את תקציב הסריקה.
אתרים שמתעדכנים באופן תדיר כמו אתרי חדשות למשל יזכו לתקציב סריקה משמעותי יותר ומכיוון שמרבית האתרים לא מעלים תכנים או מוצרים בקצב מסחרר אנו רוצים לוודא שלמנוע החיפוש יהיה קל ונגיש לסרוק את האתר ושהעמודים תקינים. אחת הדרכים להנגיש את העמודים היא באמצעות מפת אתר עליה תכף נרחיב.
חיבור האתר לגוגל סרץ' קונסול צריך להיות אחת התחנות הראשונות עם עליית האתר לאוויר. באמצעות סרץ' קונסול נוכל לראות אם גוגל לא מצליח לסרוק עמודים מסוימים ואם מפת האתר נקראה בהצלחה ואם יש בעיות ושגיאות לטיפול.
ישנן תוכנות חיצוניות כמו screaming frog או ahref שבאמצעותן ניתן לסרוק את האתר ולקבל סטטוס קוד מחזיר כל עמוד. אם הוא ניתן לאינדוקס או לא.
עוד בגזרה של יעילות הסריקה והאינדוקס, אם יש מראש אזורי תוכן שאנו לא רוצים שגוגל יסרוק ניתן להשתמש בקובץ robots.txt באמצעות קובץ כזה ניתן אנו מבקשים מהבוט שסורק להימנע מסריקה לתיקיות האלו. חשוב לדעת שעדיין יש סיכוי שהעמודים האלו יופיעו באינדקס אם היו להם קישורים ממקומות אחרים באתר. על מנת למנוע סריקה הצגה של דפים מסוים לחלוטין נוכל להשתמש בתגית noindex
בתמונה: מתוך גוגל סרץ' קונסול אזור כיסוי
מפת אתר XML
תפקידה של מפת אתר היא לסייע למנועי חיפוש לסרוק ולאנדקס את הדפים באתר בצורה קלה יותר עבורו. באתרים גדולים שיש בהם מחלקות עם תוכן מסוג מסוים כמו תמונות, סרטונים, מאמרים ניתן לחלק את מפת האתר לפני קטגוריות. באתרי וורדפרס באמצעות תוסף יואסט ניתן ליצור באופן אוטומטי מפת אתר ולשלוט מה יוצג ומה לא יוצג בה. במידה ולא משתמשים יש ברשת מחוללי מפות אתר.
בתמונה: מתוך גוגל סרץ' קונסול – תקינות מפת אתר
דפי 404
דפי 404 הינם דפים שירדו מהאתר ולא טופלו לאחר מכן. ריבוי של דפי 404 מבזבז לנו תקציב סריקה. לכן כאשר דף מסוים יורד מהאתר יש לנו שתי אפשרויות נפוצות. אם התוכן עבר לעמוד חדש שהקמנו נוכל לבצע הפניה קבועה מסוג 301 בלא מעט אתרים ניתן להתקין תוסף שבו מזינים את הכתובת הישנה ואת הכתובת החדשה.
האופציה השנייה במידה ומדובר בתוכן שהוא לא רלוונטי יותר או שאין תוכן דומה באתר נוכל להעביר את העמוד למצב 410 שזה אומר למנוע החיפוש שהעמוד לא יחזור יותר. גם זאת ניתן לבצע עם תוסף. במידה והמערכת איננה תומכת בהורדת תוספים תצרכו להסתייע במתכנת.
עוד מילה על עמודי שגיאה, בכל אתר חשוב להגדיר עמוד שגיאה 404 שיעודד את המשך הגלישה. זאת ניתן לעשות באמצעות פסקת תוכן שתנחה את הגולש לאופציות הרלוונטיות עבורו.
לינקים פנימיים שבורים
ככל שאתר חי, עולים תכנים חדשים ויורדים תכנים לא רלוונטיים, לכן עשויים להיווצר באתר קישורים פנימיים שמובילים לעמודים שלא קיימים (עמודי שגיאה 404) מעבר לזה שזה פוגע בחוויית הגלישה זה מבזבז לנו תקציב סריקה. לינקים כאלה ניתן לאתר באמצעות תוכנות סריקה.
תגית שפה
לעסקים שמחזיקים את אותו אתר בשפה זרות חשוב להגדיר תגית שפה a hreflang התגית הזו מסייעת במניעת תוכן משוכפל וכן מסייעת למנוע החיפוש להגיש את העמוד הנכון לגולש
שימוש בפרוטוקול מאובטח HTTPS
HTTP הוא פרוטוקול להעברת נתונים של דפים, בעבר רק אתרים שנדרשו לאבטחה השתמשו ב HTTPS אך כיום זה הסטנדרט. אם האתר שלכם עדיין ב HTTP מהרו להעביר את אותו לפרוטוקול המאובטח. מעבר לזה שגוגל עדכנו כי מדובר בפקטור של קידום, גולשים עשויים לקבל התראה שהאתר אינו מאובטח וזה עלול להבריח אותם.
בתמונה: הודעת אזהרה לאתר שאינו מאובטח. הגולש הסביר לא נכנס לעמוד כזה וחבל..
לינק לצ'ק ליסט אופטימיזציה לאתר
כמו שהבטחתי, הכנתי עבורכם צ'ק ליסט אופטימיזציה לאתר מפורט הכולל 85 בדיקות שיש לבצע בכל דף באתר שבאמצעותו תוכלו לבצע אופטימיזציה לכל דף שתרצו לקדם. כל שעליכם לעשות הוא לשכפל את העותק ולהתחיל לעבוד.
לסיכום, אופטימיזציה לאתרים מתפתחת ביחד עם התפתחות האלגוריתם של גוגל שלא מפסיק לחדש ולהתחדד ביכולות שלו. במדריך יש המון פעולות שתוכלו לבצע בעצמכם וחלקם תצטרכו להיעזר במתכנת או במקדם אתרים. בכל מקרה, גם אם תחליטו לא לבצע בעצמכם דבר, אך קידום אתרים הוא אופציה עבורכם חשוב שתכירו מה יקרה לאתר שלכם כאשר תבוצע עליו עבודת אופטימיזציה מקצועית למנועי חיפוש. יש לכם שאלות? מוזמנים לשלוח לי הודעה.
מעוניינים לקדם את האתר שלכם במנועי חיפוש? מלאו את הפרטים ואחזור אליכם!
נטלי ביטון | סטודיו Move-up
מאוהבת בקידום אתרים אורגני בגוגל, בעיקר בשל העובדה שזה עושה נפלאות לעסקים. מבחינתי כל פרויקט הוא ייחודי ואני בונה את תוכנית העבודה שלי לכל אתר אחרי מחקר יסודי של המתחרים בזירה (עוצמות וחולשות) ומחקר מילים (לא שיגרתי) מקיף לאיתור הזדמנויות שיקלעו למטרותיך. המטרה שלי היא לתרום לגדילה העסקית שלך דרך קידום אורגני ופעולות שיהפכו את האתר לבעל ערך אמיתי לגולש. מגיעה עם המון תשוקה ומסירות! ואמא לשני חברה' מהממים.
